מדיניות מחירים:
תחרות משוכללת:
הוא שוק שהמחירים בו נקבעים עפ"י היצע וביקוש.
תיאוריית התחרות המשוכללת מתבססת על הנחות היסוד הבאות:
1. מספר רב של קונים ומוכרים שכ"א מהם קטן להשפיע על המחיר.
2. ליצרנים ולצרכנים קל להיכנס ולצאת מהשוק.
3. הומוגניות מלאה של המוצרים.
4. יצרנים וצרכנים פועלים בצורה רציונאלית.
5. מידע משולם של משתתפי השוק על המוצרים, מחיריהם ותחליפיהם.
6. אין הגבלות, מוסדיות, או חוקיות על המשתנים הכלכליים.
לפי עקומת הביקוש, במחיר מסוים תימכר בשוק כמות מסוימת. כאשר מעלים את המחיר יקנו פחות וכאשר מורידים את המחיר יקנו יותר.
לפי עקומת ההיצע, בשיווי משקל הכמות שמספר יצרנים יציעו את המוצר במחיר זהה לכמות שהלקוחות יסכימו לקנות- איזון בין הביקוש להיצע. ככל שהמחיר יהיה גבוה יותר היצרן יציע כמות גדולה יותר מהמוצר. עודף היצג גורר הורדת מחירים.
מתחת לנק' שיווי המשקל יהיה עודף ביקוש ואז מעלים את המחיר.
תחרות לא משוכללת:
בשוק זה המחירים לא נקבעים עפ"י היצע וביקוש.
מונופול- כאשר מדובר במונופול השוק הוא לא תחרותי.
מונופול יחיד- מדובר ביצרן בודד למוצר מסוים, כאשר למוצר אין תחליף אחר בשוק. למשל, חברת חשמל ומקורות.
מונופול בשוק מונופוליסטי- כאשר יש מספר יצרנים למוצר מסוים אבל יצרן אחד משווק את רוב הכמות לשוק, אף יצרן לא יכול להתחרות בו. המונופול נוצר כי הלקוחות מעדיפים ורוכשים את המוצר שלו והוא נהיה המוביל בתחום. היצרן שתופס מעל 50% מהשוק נחשב למונופול. השוק יכול להיות חופשי אבל המוצר הוא מונופול.
מגבלות על מונופול:
1. פיקוח על המחיר- על מוצר שמוכרז כמונופול קיים פיקוח על המחיר, לא ניתן להעלות את המחיר ללא אישור.
2. מכירה לכל דורש- חובה על היצרן למכור לכל מי שרוצה למכור, במיוחד כאשר היצרן הוא מונופול.
3. התניית מכירת מוצר במוצר אחר- אסור להתנות מכירת מוצר מסוים במכירת מוצר אחר.
הממונה על ההגבלים התעשייתיים ששייך למשרד המסחר והתעשייה הוא הגוף שקובע האם מוצר הוא מונופול.
הדיווח על חריגה מהמגבלות מתבצע בעיקר ע"י חברות אשר מתחרות במוצר.
חברה שלא מוגדרת כמונופול יכולה להעלות את מחיר מוצריה אבל סביר להניח שלא תעשה זאת, חברה תעדיף למכור במחיר זול בכדי להשיג יותר לקוחות.
חברת market test עורכת את בדיקת נתחי השוק. באמצעות הבר- קודים של המוצרים ניתן לדעת כמה לקוחות קנו את המוצר.
אוליגופול- השוק מגיע למצב של אוליגופול כאשר ישנם 4-5 יצרנים שתופסים לפחות 50% מהשוק.
קרטל- מס' יצרנים המתאגדים ביחד בכדי להשיג את רוב הרווח. בישראל (וברוב המדינות) הקרטל לא חוקי, זה פלילי, מי שהוכח כי יצר קרטל מוכנס לכלא, הבעיה שמאוד קשה להוכיח שהחברות תיאמו בניהם מחירים. הבעיה שנוצרת אצל היצרנים בקרטל היא בעיית חלוקת הרווחים, קשה לדעת כמה כל יצרן השקיע ולכן קשה לדעת איך לחלק את הרווח.
עדכון מחירי מוצרים:
חברה תבדוק ותעדכן את מחיריה במקרים הבאים:
1. הוצאת מוצר חדש לשוק וקביעת תדמיתו.
2. שינוי במכירות (עליה/ ירידה).
3. כניסת מתחרה חדש לשוק. למשל כניסת red rain (מותג חדש של משקה אנרגיה).
4. שינוי במחיר המוצרים המתחרים.
5. כניסת מוצר תחליפי לשוק.
6. אינפלציה- החברה מפסידה כאשר המדד עולה.
7. חומרי גלם רגישים. כאשר יש עליה במחירי חומרי הגלם. למשל, עליה דרסטית במחירי האורז שמהווה חומר גלם למוצרים אחרים.
8. חקיקת חוקים חדשים ו/או מיסים חדשים. למשל, עליית המע"מ.
9. עלייה או ירידה בשערי החליפין.
הורדת מחירים בעיני הלקוח:
כאשר מורידים מחירים הלקוח מניח כי:
1. המוצר פגום.
2. מוכרים כדי להיפטר מהמלאי בעקבות קשיים כלכליים.
3. מוכרים בכדי להיפטר מהמלאי הישן כי הולך לצאת דגם חדש.
4. הרווח של היצרן עד היום היה גבוה מידי (עד היום שילמנו יותר ממה שמגיע להם).
5. הגדלת נתח השוק.
הבעיה היא שארבע האפשרויות הראשונות לא גורמות לעלייה במכירות, הלקוח יעדיף אפילו לא לרכוש את המוצר אם הוא חושב שהורדת המחיר נובעת מהן.
משום כך כאשר מורידים מחירים כדאי לצרף הסבר אחרת הלקוח עלול לחשוב על הסיבות האלה.
שיטות המחרה:
1. מחירי הצף- dumping: תמחור המוצר במחיר הנמוך ממחיר היצרן. מדובר במוצרים המיוצרים בחו"ל. החברה המייבאת בעצם מציפה את השוק במוצר, לצרכנים תהיה העדפה לרכישת המוצר המיובא במחיר יותר זול. לטווח ארוך פעולה זו פוגעת ביצרנים המקומיים בארץ (לאחר תקופה מסוימת החברה המייבאת יכולה להעלות את המחיר). מחיר FOB הוא מחיר מפעל + מחיר ההעמסה לאוניה. מחיר CIF הוא מחיר FOB + מחיר השינוע לארץ. במחירי הצף החברה המייבאת תמכור במחיר הנמוך ממחיר המפעל.
2. המחרת המרווח- Mark up: קביעת מחיר המוצר לפי אחוז רווח קבוע. מוסיפים אחוז קבוע למחיר המוצר.
3. המחרת דגימה- Cost plus: קביעת מחיר לפי העלויות בפועל שאליהן מוסיפים רווח קבוע שנקבע בין החברה ללקוח. למשל, שיטת ההמחרה של חברות השמה, החברה משלמת סכום מסוים על עובד וחלק מהסכום הולך לעובד ושאר הכסף הולך לחברת ההשמה.
4. המחרת מטרה- Target price: מנהל השיווק קובע רף מחיר שאתו לא רוצים לעבור. מחלקת הייצור צריכה לארגן את היצור כך שעלות היצור תתאים לרף. נקבע רף שאסור לעבור אותו.
צורות ודרכים למתן הנחות:
1. הנחת מזומנים- הנחה הניתנת לקמעונאים/ סיטונאים על תשלום במזומן.
2. הנחות המיועדות לקונים- לקמעונאים/ סיטונאים על רכישת כמות גדולה.
א. כמות נרכשת במשך תקופה (שנה, חודש וכו').
ב. כמות הנרכשת בהזמנה אחת ("1=10").
3. מבצעי מחירים- הנחות המיועדות לצרכנים בעת מבצע.
א. מחיר זול יותר (במקום 7.20 ₪ - 6.5 ₪).
ב. כמות (10+1).
4. הנחות עונתיות-
- מיועדות לקונים בתקופות שפל. למשל, בתי מלון, מזגנים בחורף וכו'.
5. הנחות ישורת לקונה- הקונה מקבל ישירות מהיצרן צ'ק, מתנה או כל הטבה אחרת עם אישור שרכש את המוצר.
6. כרטיס מועדון- רכישת חברות במועדון לקוחות תמורת סכום סמלי, החברות במועדון נותנת הנחות הבלעדיות לבעלי הכרטיס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה