ניהול בעידן הגלובלי

מדובר בנושא מאד אקטואלי. מדובר בתהליך הדרמטי שמתעצם בזמננו. לתהליך זה יש השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה. כלכלת ישראל היא חלק בלתי נפרד מהגלובליות.

אז מה היא למעשה גלובליות?

גלובליות הינה היכולת לשנע אנשים, ציוד, הון או ידע על פני הגלובוס במינימום מכשולים ובמקסימום מהירות ויעילות.

היום כל נושא הגלובליות יותר רלוונטי מאשר לפני 10 שנים. היום למעשה כל יזם על פני כדה"א יכול לבחור מקום בכדור הארץ ובמעט מאד מגבלות להיות שם במובן של יתרון יחסי. יש היום מעט מגבלות ביכולת לשנע אנשים, טכנולוגיות וציוד. אם אתה יזם ישראלי אפשר במעט מאד מגבלות ליצור יתרון יחסי בהודו למשל.

למעשה אנחנו חיים במה שנקרא "כפר גלובלי". היום רוב החברות הגדולות נמצאות מעבר למדינה אחת.מבחינה ניהולית מדובר בנושא מאד מורכב לניהול. זה משהו שמשפיע על הכלכלה העולמית וזה משהו שרק ממשיך להתעצם.

ישנם כמה מושגים אשר קשורים לגלובליות

1. קולוניאליזם זה למעשה כיבוש פיסי מצד מדינה וניצול משאבי טבע שלה.

2. אימפריאליזם הינה השתלטות כלכלית של תאגידי ענק בשיתוף משטרים מקומיים.

3. גלובליות הינה למעשה זרימה דו כיוונית של ידע, טכנולוגיה, הון ואנשים.

דוגמא מובהקת לגלובליות: חברה סינית בשם Lenovo שקנתה את מותג המחשבים IBM ולא מוותרת על הטמעת המותג שלה.

משמעות הגלובליות:

הסיסמא לחברות היא: תלך לגלובליות יחד עם העולם ותהיה חלק מזה או שתמות מבחינה עסקית. אם רוצים לצמוח חייבים לקחת חלק בכל הקשור לגלובליות, אחרת מדובר במוות עסקי כי ככה מתנהל העולם היום. התוצאה הסופית היא שיש 1000 חברות ענק בצמרת הגלובליות אשר אחראיות ל 80 אחוז מהתוצר העולמי.

מאפייני / תוצאות הגלובליות:

1. בעידן הגלובליות העולם עובר למיתוג בינלאומי (פרסומות בטלוויזיה), כיום יש פרסומות אחידות שרצות בכל מיני מקומות בעולם רק בשפות שונות (למשל הפרסומות של Mentos, Kinder רצות בכל מיני שפות בעולם). מדובר במותגים שהם לא ישראלים אבל הפרסומות מדובבות לעברית או לשפה המקומית של אותה מדינה שבה רצה הפרסומת. היום, אנחנו מופצצים במותגים בינלאומיים בשל השקעה מאסיבית של החברות בפרסום.

2. כתוצאה מהגלובליות יש לנו יותר חברות רב לאומיות במדינות השונות.  החברות הרב לאומיות לא עובדות במדינה אחת, יש להן מערך ייצור במספר מדינות, מערכי השיווק של אותן חברות גם כן פרוסות בכמה מדינות. לא תמיד ניתן לדעת את מיקומה של החברה. דוגמא: טבע היא חברה ישראלית (על אף העובדה שרוב הפיתוח שלה הוא לא בישראל, מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב (חלק ממניית תל אביב 100) ובבורסה בניו יורק).

3. מאפיין נוסף של הגלובליזציה היא השתלטויות ומיזוגים בזירה העולמית. כאשר חברת טבע חושבת על מיזוג עם חברה כלשהי לא מעניין אותה להתמזג עם חברה ישראלית בשוק המקומי אלא ללכת לשוק העולמי. למשל תנובה הולכת להקים מחלבות ברומניה. הסיבה שהחברות כאלו ירצו להתמזג עם השוק העולמי ולא עם חברות בשוק הישראלי נובעת מהעובדה שהשוק הישראלי הוא שוק קטן יחסית בהשוואה לשוקי העולם.

הערה: העושר העולמי נובע מידע וטכנולוגיה ולא מנפט.

5. תופעה שנוצרה בשל הגלובליזציה היא איבוד המשמעות לכל נושא המרחק. המשמעות אבדה בשל התפתחות המאסיבית של קווי התקשורת בעולם. התפתחות קווי התקשורת העולמיים תפסה תאוצה בעשור האחרון והובילה לירידת מחירי ההתקשרות (גידול בהיצע הוריד את המחיר). איבוד משמעות המרחק נבע גם בשל שיפור מערכות המידע בחברות, שינוי טכנולוגי ורוחב פס שגדל (בעקבות פריסה מאסיבית של סיבים אופטיים חובקי עולם) בשל המחירים הנמוכים ושיפור טכנולוגי, תושב אמריקאי שמתקשר למרכז הזמנות של Sheraton דרך מספר החינם בארה"ב (1800) הוא למעשה מגיע למרכז ההזמנות אשר יושב בהודו (זול יותר להעסיק הודים בשל עלות מעביד נמוכה).

6. היום בכל העולם כמעט כל תחום טכנולוגי הולך לסטנדרטיזציה ולאחידות בתקנים (תקנים סלולאריים, תקני תקשורת, תקני אינטרנט). לא משנה היכן אדם נמצא בעולם, כמעט בכל מקום עובדים על אותו ממשק או ערוץ תקשורת. למשל GSM שיצר תהליך אחידות בתקשורת סלולארית.

7. שווקי העולם (שוקי ההון ושוקי הסחורות) הם כלי בסיסי לכל מערך עסקי בכל מקום על פני כדה"א. חברות מכל העולם מגייסות כסף ללא קשר למיקום גיאוגרפי. אנשים משקיעים כסף ללא קשר באיזה מדינה הם גרים. למשל חברות ישראליות נסחרות ב NASDAQ על מנת לגייס הון בחו"ל. משקיעים זרים משקיעים כסף רב במניות ישראליות דרך הבורסה בתל אביב.  אותנו כאנשי עסקים או משקיעים פוטנציאלים לא מעניין רק השוק בארץ, אלא גם שאר שווקי העולם. כל אחד יכול להחליט שהוא סוחר בזהב בשל חוסר המגבלה בנושא.

8. בשל הגלובליות נוצרו הסכמי וארגוני סחר עולמיים (WTO). ארגון הסחר העולמי הינו אחד הארגונים בעלי העוצמה הכלכלית וגם מבחינה פוליטית הוא נחשב לאחד הארגונים החזקים ביותר. ארגון זה מכתיב את כללי הסחר הבינלאומיים. לארגון יש נציגות בארץ, וניתן לראות את עוצמתו בסחר העולמי בהקשר של ישראל בנושא כללי המיסוי של ייצוא של ישראל לשוק האירופאי המשותף, אין מכס על סחורות ישראליות באירופה. בשנה האחרונה חלק מהמדינות באירופה הביאו פרשנות במסגרת ארגון הסחר הבינ"ל שישראל כוללת רק את ישראל בגבולות 67. לכן יין מיקבי רמה"ג לא יכול ליהנות מהסכם כיוון שהוא נחשב לאזור כיבוש (נלקח מסוריה במלחמת ששת הימים) ולכן על מוצרים מאזור זה מוטלים מכסים. הדבר תקף גם למוצרים מהגדה המערבית ורצועת עזה (עד לתהליך ההתנתקות).   

9. אחת התופעות הדרמטיות היא שהמידע בכל מקום בכדור הארץ הוא בזמן אמת והוא נגיש לכולם. ברגע שקורה משהו כולם יודעים על זה וזה זמין לכולם. למשל: ברגע שיש סכנה לשביתה בוונצואלה מחירי הנפט יזנקו. דוגמא נוספת היא המלחמה בלבנון, כל העולם צפה בזמן אמת במהלכי המלחמה ושמע ביחד עם תושבי הצפון את האזעקות שבישרו על נפילת הטילים או שיגורם. שינוי כלשהו מועבר בתפוצת Nato.

10. "חשיפה והדדיות" - קשור לארגון הסחר העולמי. ארגון הסחר העולמי זהו ארגון הוקם על ידי האו"ם למטרות סחר. זה הארגון שמסמל באופן מובהק את הגלובליות ובעיני חלק מהאנשים הארגון מסמל את העשיקה של מדינות מפותחות את מדינות העולם השלישי.  לארגון זה יש את הסמכות להטיל סנקציות כלכליות על מדינות שמפלות לרעה מדינות או סוחרות בנשק שלא כדין (בשיתוף עם מועצת הביטחון של האו"ם). מדובר באחד הארגונים החזקים ביותר בעולם.  

בעידן הגלובליות יש ערך מקודש והוא נושא ההדדיות. מה בעצם זה אומר? אם ממשלת ישראל רוצה שחברות ממדינת ישראל יוכלו להתחרות במגרש הבינלאומי חייבים לתת לאותם חברות זרות לשחק באותם תנאים בדיוק בשוק הישראלי. מה בעצם קורה? ממשלת ישראל מחליטה לחשוף את השוק המקומי לעולם. החשיפה המאסיבית נעשתה במהלך שנות ה 90. חשיפת השוק הישראלי כחלק מהליך הגלובליזציה מאלצת את ממשלת ישראל להוריד מכסים ומכסי מגן כלפי אותם חברות על מנת לאפשר להם להתחרות בתוך השוק הישראלי. לפני חדירת הגלובליזציה הוטלו מכסי ייבוא גבוהים כדי להגן על תוצרתו של השוק המקומי. היום לאחר הורדת מכסי המגן השוק הישראלי ספג סוג של פגיעה. היום עדין נעשים תמרונים כדי להגן על תוצרת השוק המקומי אבל בעקבות חדירת הגלובליזציה עיקר הפגיעה היא בענפים מסורתיים (טקסטיל) כיוון שתוצרת המזרח זולה יותר מהתוצרת פה בארץ. כמעט ואין הגנות.

יש שלוש הגנות הדדיות שכל מדינה שפויה מפעילה וגם מעוגנת בארגון הסחר העולמי:

1.    נושאי ביטחון - טכנולוגיות ושוק הנשק. זהו לא שוק פתוח כדי שלא תהיה תפוצת נשק. כל עסקת נשק חייבת לעבור גורמים ממשלתיים ויש בנוסף לכך אמנות לסחר בנשק (למשל אמנת NPT - אמנת אי הפצת נשק גרעיני).  

2.    בטיחות צרכנים ולקוחות - זוהי הגנה שאוסרת על ייבוא מוצרים מסרטנים לאותה מדינה. כל מדינה שפויה רשאית לשים הגנה לטובת בטחון הציבור.

3.    תחום החקלאי (מוצרים חקלאיים). למדינת ישראל יש הגנה חקלאית כמו שאר מדינות העולם. מדובר בסיפור מורכב של ייבוא מוצרי חקלאות. יש מכסי מגן מאד גבוהים בתחום החקלאות כדי להגן על החקלאות הישראלית. זהו שוק מסורתי מוגן.

בשאר התחומים השוק פתוח לחלוטין. ארגון הסחר עולמי הוא ארגון שמפקח על כך שמדינה שחתומה על האמנות הבינלאומיות לסחר גלובלי לא תעיז להפלות חברות זרות שרוצות לפעול בשוק המקומי.
קוד רכישות ממשלתיות. כל מדינה שנכנסת לאמנה של ארגון הסחר העולמי, מחויבת בכך שבכל רכישה על ידי גוף ממשלתי כלשהו (חברת חשמל, משרד הפנים) בסכום של בערך מיליון דולר ומעלה, חייבת לצאת למכרז בינלאומי ולאפשר לכל מדינה שחתומה על האמנה להתחרות בצורה הוגנת.

דוגמא לרכישה ממשלתית: פרויקט נתב"ג 2000. בגלל קוד הרכישה שעליה חתומה מדינת ישראל, נאלצה ישראל לבצע מכרז בינלאומי על הקמת שדה התעופה (כיוון שהיה מדובר בפרויקט רכישה של מעל מיליון דולר מאחר וזה באותה תקופה נחשב לפרויקט לאומי). במכרז זכתה חברה טורקית. מדינת ישראל כמובן רצתה לראות חברה ישראלית זוכה במכרז אבל בגלל חתימה על האמנה נאלצה החברה הישראלית שניגשה למכרז לספוג פגיעה כלכלית. פגיעה כלכלית כזאת היא הפסד של סכומי כסף אדירים.  

מדינה שמעזיה להפר את האמנה נכנסת לתסבוכת קשה מאד. הפרת האמנה משמעותה תביעות וברדק בבתי משפט. הסיבה: אי אפשר מצד אחד לחתום על האמנה שמאפשרת לחברות ישראליות להתחרות בחו"ל אבל לא לאפשר לחברות זרות להתחרות בשוק המקומי (מדובר פה בסוג של חוסר הגינות).  

מדובר בנושא מאד בעייתי אבל יש פתרונות יצירתיים בניסיון לעקוף את האמנה בצורה אלגנטית. רוב המכרזים שנערכו ממשלת ישראל ניסתה לעקוף את האמנה אבל בסופו של דבר זכו חברות זרות לאחר התערבות בתי המשפט.

11. כתוצאה מהגלובליות טושטשה הזהות הלאומית ואף נאבדה. איפה שמסתובבים בעולם, אין כמעט הבדלים. "הגלובליזציה היא אמריקניזציה".

דוגמא נוספת היא השוק האירופאי. למעשה בעשור האחרון הרבה מדינות בגוש היורו התחברו למערכת כלכלית אחת ועברו לשימוש במטבע אחיד (יורו) ולמעשה נאבדה הזהות של אותה מדינה מאחר ומטבע זה הזהות הלאומית והעצמאות של אותה מדינה. זה המחיר של שיתוף הפעולה הכלכלי.

12. תופעה נוספת היא מיקור חוץ. בעקבות הסכמי סחר חברות רבות שוכרות את שירותן של חברות אחרות לביצוע פעולות כלשהן במחירים מוזלים יותר מאשר אם החברה הייתה עושה זאת בעצמה.   

הערה: מערכת הסמלים היא לא של מדינה אלא מותגים.

מה בעצם מחפשים במנהלים בעידן הגלובליות?

1. ידע בכמה שיותר שפות (זאת מיומנות ניהולית בסיסית): אנגלית היא השפה הבינלאומית בעולם העסקי. ברור שלמי שיש ידע בכמה שפות יש לו יתרון עצום להתקבל למקום עבודה שעובד עם חברות מחו"ל.

2. הכרות עם תרבויות אחרות: מדובר בכלי ניהולי אדיר (למשל לדעת לנהל מו"מ עם מדינות אחרות, ידע בהעסקת עובדים על פי תרבות אותה מדינה). עובד שעבד בחו"ל או עבד בחברה רב לאומית, התחכך בתרבויות שונות. היום הנטייה היא שיותר ויותר חברות בונות מסלול קריירה שבהם העובדים עושים תקופה בחו"ל. רוב התאגידים הגדולים עובדים ככה. היתרון הוא לאפשר לעובד להיחשף לתרבויות שונות בעולם ולהבין את התרבות. רקע עם תרבויות שונות מקנה יתרון לעובדים (גם אם מדובר במנהלים).    

3. ידע בתהליכי בקרה ושליטה בשלט רחוק: כאשר עוברים למערכת גלובלית תהליך הבקרה והשליטה היא בשלט רחוק. מערכות הדיווחים והתקשורת מושתת על כך שיש מערכת מידע שמסוגלת להזרים נתונים ממקומות שונים בעולם.

4. מערכת מידע והידע להפעיל אותה: לא ניתן לנהל מערכת גלובלית בלי מערכת מידע טובה ואמינה. העלויות של המערכות הלכו וירדו עם התקדמות הטכנולוגיה. היום יחסית חברות קטנות יכולות להרשות לעצמם לקנות מערכות. בכל ארגון שיש מערכת מידע צריך לדעת לתחזק אותה או לנהל אותה.  

5. ידע במורכבות ניהולית בשל שוני בתרבויות: אנחנו חיים בעולם עם הרבה רגולציה. למרות שאנחנו מתכנסים לאחידות בינלאומית, עדין יש הבדלים בקצב היישום והטמעה של תקנים בינלאומיים. המורכבות צצה כאשר חברה עובדת בכמה מדינות (חוקים, איכות סביבה). המורכבות הניהולית נובעת בשל שוני בתרבויות, שוני בין יום ללילה (בניהול שיחת ועידה) ועד דיני מיסוי ומטבע שלכל מדינה יש את ההתאמות שלה. יש אחידות ברוב הדברים אבל יש התאמה לטעם המקומי.

  

הבעיות שנובעות מהגלובליות:

1.    העסקה בתנאים מחפירים, למשל פרויקט NIKE. חלק מארגוני צרכנים בארה"ב חשפו שהחברה במפעלים שלה במזרח הם מעסיקה ילדים, בתנאים מחפירים ממש לא רחוק מתנאי עבדות. המונח שעלה באותה תקופה הוא "סאונות יזע" (Sweat Sounas). ארגוני צרכנים בארה"ב הם ארגונים חזקים (בניגוד לארגונים בארץ) והם מדרגים את החברות לא רק על פי ערך כלכלי של אותה חברה או מוצר שלה אלא גם לפי נושא של חברתיות (יחס כלפי החברה) ושמירה על איכות הסביבה. Nike חטפה ביקורת החזקה בגלל תנאי העסקה במזרח וכתוצאה מכך החל חרם צרכנים מטורף שגרם לחברה לשנות את דרכיה ולשפר במעט את תנאי העסקה.

2.    עוצמת מדיה - למדיה היום יש השפעה מאד חזקה. מאחר והפכנו להיות חברה מאד גלובלית כל אירוע מדווח בזמן אמת והוא מגיע למיליוני אנשים. מצד אחד מדובר ביתרון שהמידע מגיע לכל מקום על פני כדור הארץ אבל מצד הוא יכול להיות הרסני. למשל, אם ישראל הפציצה בית של מחבל בעזה והיא הרגה בטעות ילדים חפים מפשע כל העולם יקום ויזעק על מות הילדים.

3.    תלות הולכת וגוברת ביציבות העולמית. אם יקרה אירוע משמעותי בעולם אז כל היציבות העולמית תתערער (דוגמא: כאשר היו את פיגועי 11 בספטמבר כל מערך הטיסות שותק לכמה ימים טובים והבורסות בעולם נפלו).

4.    קידוש האינטרס הכלכלי

5.    מנוף לשחיקת שכר והטבות במדינות המפותחות. במידה ועובדים בחברה יתמרמרו על תנאי שכר לא הוגנים וידרשו העלאת שכר, אז לאותה חברה יש בשוקי המזרח או שווקים אחרים, כיוון שהשוק הוא שוק פתוח שמושפע מביקוש והיצע ולכן יש גם השפעה ישירה גם על שוק העבודה.

היום יש תהליך של עידון הגלובליות, כלומר העולם רוצה וחפץ בתהליך הגלובליות אבל במימדים יותר מעודנים ופחות גסים כמו שהיו עד לפני תקופת מה.

מה התוצאה של עידון הגלובליות?

1. כתוצאה מהעידון הגלובליות, התאגידים נטלו על עצמם אחריות חברתית עם נהלים ברורים. נעשים ביקורות כולל ביקורות פתע להעסקה הוגנת ומתן תנאי סביבת עבודה נורמלים. אי עמידה בתנאים עלולה ליצור ביקורת ופגיעה בתדמית החברה. החברות מודעות לכך ולכן זה יכול אולי אפילו להגיע לפיטורי עובדים אשמים שנותנים לכך יד.  

2. איזון עם הטבע. החברות והעולם החליט שהוא לא רוצה לנצל את כל משאבי הטבע של המדינות המתפתחות (עולם שלישי) אלא לשמור עליו. למשל ענף היהלומים.
3. מגמה שלא קיימת בארץ אבל קיימת באירופה היא לשלם טיפה יותר על מוצר "הוגן". מוצר הוגן הוא מוצר שלא פגע בחקלאים או מוצר ששומר על איכות הסביבה ומשאבי הטבע באותו איזור. דוגמא: הקפה ההוגן של Nestle. בעולם היום יש אנשים עם מודעות צרכנים שמוכנים לשלם יותר על מוצרים כאלו כדי לשמור על איכות הסביבה ולדאוג לכך שלא יפגעו בחקלאים.

4. מתן תרופות גנריות לעולם השלישי (איידס). יש היום לחץ כבד על חברות התרופות להוזיל את מחירי התרופות למדינות העולם השלישי ולמיעוטי יכולת בשל נתוני תחלואה גבוהים מאד באזור זה בשל רפואה שמפגרת באזור זה. צעד זה נועד להראות שמדינות העולם המפותח לא מזניחות את מדינות העולם השלישי ודואגים לו.  

5. הקמת ארגוני עובדים בינלאומיים.

יתרונות הגלובליות:

1.    הוזלת עלות כוח האדם. ניקח לדוגמא את חברת דלתא לייצור מוצרי טקסטיל. עלות החודשית למעביד של עובדת בקו הייצור שונה ממדינה למדינה. בישראל העלות החודשית למעביד היא 1000 דולר. בירדן העלות החודשית למעביד היא 100 דולר, במצרים העלות החודשית למעביד היא 70 דולר ובסין העלות החודשית למעביד נעה בין 60 ל 70  דולר (יוצאים מנק' הנחה שמדובר בכוח אדם בלתי מוגבל). כאשר אנחנו עורכים את ההשוואה מדובר באותן מכונות ובאותו ציוד ובאותה תפוקה לעובד. אמנם כוח הקניה משתנה ממדינה למדינה, אבל זה בר השוואה למדוד כמה כל עובד עולה לחברה עצמה. זאת הסיבה מדוע הרבה מוצרים מיוצרים כיום במזרח (בשל העלות הנמוכה למעביד). העולם עם כל הצער מסתכל על נתונים אלו בגישה של מונחים עסקים וכמה אפשר להרוויח. חברה שלא תעבוד ככה תפשוט את הרגל. לגבי ישראל לא ישרוד פה שום ענף שקשור למוצר עתיר עבודת ידיים כיוון שכוח העבודה בארץ הוא גבוה. התהליך הזה שבו חברות מחפשות אחרי ייצור בעלות עבודה נמוכה הוא תהליך עולמי. מדוגמא זו עולה שנשאר למדינת ישראל רק תחומי המו"פ, השיווק והמנהלה כל מה שהוא עתיר עבודת ידיים לישראל אין יתרון יחסי בו. ניתן גם לראות שבמשך השנים שכר המינימום באירופה עלה והוא גבוה מאד במדינות המערב (בעיקר באירלנד) ולכן הרבה מהגרים מעדיפים להגר למערב אירופה (תנאי מחיה טובים יותר).

במה למדינת ישראל יש יתרון יחסי (מבחינת הזרים שמסתכלים עלינו)?

לישראל יש מספר יתרונות יחסיים על פי ראיית הזרים את המשק הישראלי:

1.    הון אנושי – לטענת העולם יש במדינת ישראל ריכוז גדול ואיכותי של הון אנושי שמאוד מתאים לנושאים של מחקר ופיתוח. יש לכך שלוש סיבות:

a.    כושר התחמנות היצירתיות והאלתור שמאפיין את התרבות הישראלית, הליכה לא בקווים – "הנדסה יהודית" או מה שנקרא גם המוח היהודי

b.    העלייה בחבר המדינות הביאה אנשים בעלי רקע טכנולוגי ומדעי חזק.

c.     כל מה שקשור לעיסוקים בטכנולוגיה צבאית וביטחונית: הרבה מאוד התנסו פה בגילאים צעירים יחסית בחדשנות טכנולוגית באוריינטציה מעשית.

החיסרון: ההון האנושי הוא יתרון יחסי נזיל לחלוטין. אם מדינת ישראל לא תמשיך לטפח אותו הוא ישחק (תהיה בריחת מוחות לחו"ל). לכן צריך להשקיע בחינוך. השקעה בחינוך היא אמנם השקעה לטווח ארוך שרואים את תוצאותיה רק בעוד כמה שנים, אבל ההשקעה משתלמת מבחינה כלכלית. על כל עובד High Tech נוצרים עוד 3 מקומות עבודה מסביב. המצב היום שהוא מאבדים את היתרון היחסי.

2. High Tech - הינה בטכנולוגיה עילית בתהליך. היתרון שלנו הוא בחדשות ובמקוריות שבזה ישראל טובה ולא תמיד במוצר.

Startup - חברת הזנק

High Tech - טכנולוגיה עילית  

3. "מזרח תיכון חדש" – כשהתחיל תהליך אוסלו הייתה תחושה של אופוריה -  שהולכים לעידן חדש באזור. חברות ענק רב לאומיות הגיעו למסקנה שהשוק המזרח תיכוני מעניין מבחינתן, ואלה חברות בתחום מוצרי הצריכה. בסופו של תהליך האמינו שיהיה חייב להתפתח שוק מזרח תיכוני אזורי. והפוטנציאל שלו גדול דווקא במוצרי הצריכה הבסיסיים. בהסתכלות על האזור בטווח ארוך, לישראל יש יתרון יחסי מבחינת המיקום. גם בגלל יתרון בתשתית טכנולוגית תחבורתי אל מול הסובב אותנו, יתרון שבאופן יחסי במדינת ישראל משטר דמוקרטי יותר, איכות ניהולית גבוהה יותר, מגוון של ידע בשפות ותרבויות והמיקום הגיאוגרפי – משחר הימים – במרכז. לכן אותן חברות בראייה ארוכת טווח החליטו להקים את האופרציה הלוגיסטית והניהולית בישראל – Nestle, Uniliver, DANONE וכו'. חשוב להזכיר את זה כי הן לא יצאו מפה. יש להן אורך נשימה ארוך, כיסים ארוכים ומחכים לעתיד.

·        סין נקראת פס הייצור העולמי. כמעט כל מוצר בעולם מיוצר בסין. הודו הפכה להיות מרכז שירות לקוחות גלובאלי (כל מרכזי השירות יושבים שם). בהודו גם עושים ניסוים קליניים על מנת לייצר תרופות.

·        סין הציבה לעצמה שלוש יעדים לעשור הקרוב:

o       בסין רוצים לפתח 150 מוצרים בינלאומיים (רכבים ומחשבים).

o       הם רוצים לרכוש חברות אמריקאיות ואירופאיות

o       להשתמש באולימפיאדת בייג'ין 2008 כמנוף כלכלי לאומי

השינויים שעוברים על הודו בעקבות הגלובליזציה:

1.    יצירת 10000 משרות ב 3 השנים האחרונות בתחום המענה הקולי ושירות הלקוחות.

2.    חשיפה של ההודים לתרבות האמריקאית (לימוד מבטא אמריקאי וחשיפה לסדרות טלוויזיה) על מנת שיוכלו לעבוד בשירות לקוחות.

3.    הקמת מרכזי פיתוח בהודו על ידי יזמים ישראלים. חסכון של 8000 דולר לעלות מהנדס.