אפשר למצוא למושג הדירקטוריון הרבה מאד הגדרות. יש מקומות שדירקטוריון נקרא מועצת מנהלים, חבר נאמנים, ועד מנהל, נשיאות הארגון. ההגדרה עצמה תלויה בכל ארגון.
מטרתו של הדירקטוריון היא להכווין את פעילות הארגון. בכל ארגון קיים דירקטוריון ואין זה משנה האם החברה העסקית או חברה שנסחרת בבורסה. המסגרת המשפטית היא מהותית ולכן חשוב להכיר זאת.
בכל ארגון המנכ"ל כפוף לדירקטוריון ולא להיפך. דירקטוריון יכול לפטר מנכ"ל או להביא אחד במקומו. לו יש את הכוח.
תפקידיו של הדירקטוריון בארגון:
1. שמירה על האינטרסים של בעלי המניות
2. לדאוג להנבת רווחים לבעלי מניות של החברה
3. קביעת מדיניות לארגון
4. בקרה על תפקוד הארגון
5. השקעות – גיוס השקעות לארגון שבראשו הם עומדים
6. אסטרטגיה – קביעת אסטרטגית עבודה לארגון שבראשו הם עומדים
תפקידיו של המנכ"ל בארגון:
1. יישום המדיניות שקובע הדירקטוריון
הדירקטוריון למעשה מורכב מבעלי המניות שהם בעלי הארגון. כאשר לכל אחד מחברי הדירקטוריון יש חלק יחסי בחברה בהתאם לכמות המניות שרכש.
כמו שנאמר כבר, הדירקטוריון הוא הפורום האסטרטגי של הארגון והוא אחראי על התווית מדיניות בחברה.
בשנת 2000 חלה נקודת מפנה בחוק הישראלי (חוק החברות שמגדיר במפורש את המושג דירקטוריון ומה בדיוק תחומי האחריות שלו) כאשר קרס בנק צפון אמריקה. זאת הפעם הראשונה שהוטלה אחריות אישית על דירקטוריון החברה. כאשר הבנק קרס נדרש הדירקטוריון לשלם סכומים גבוהים לנושים.
היום זה מוגדר באופן חד משמעי. כל חבר ועד מנהל (דירקטוריון) נושא באחריות אישית לניהולו התקין של הארגון בו הוא מכהן ויש לזה משמעות משפטית חזקה מאד.
דוגמאות שבהם דירקטוריונים נתבעו בפרשות שונות במדינת ישראל:
1. קריסת הבנק למסחר – כל אחד מחברי הדירקטוריון של הבנק מואשם ברשלנות והם נתבעו באופן אישי כי הם לא דאגו למנגנוני בקרה ולא פיקחו על המעילות בבנק.
2. פרשת "רמדיה" (פרשה שבה הוצאו ויטמינים מדייסת תינוקות – פרשה שהתפוצצה בסיקור תקשורתי בשנת 2005). כל אחד מחברי הועד של חברת "רמדיה" נתבע באופן אישי בגלל רשלנות. בין הנתבעים בפרשה היה גם משרד הבריאות שלא פיקח כיאות על החברה. כמו שהדירקטוריון מתווה מדיניות לחברה הוא צריך לדעת לקחת אחריות על פאשלות שמתרחשות בתוך הארגון. המושג אשמה בחוק החברות מתייחס למי שאשם בגרימת הנזק. המושג אחריות בחוק החברות מתייחס למי מי שהיה מודע לפעילות הלא תקינה אבל לא עשה דבר למנוע פעילות לא תקינה.
בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה זאת חובה שיהיה דירקטוריון וזה כולל גם עמותות.
לחוק נכנסת סוגיה נוספת והיא סוגית הנאמנות. מרגע שאדם מונה כחבר דירקטוריון (חבר מועצת מנהלים) חובת הנאמנות הטוטאלית היא לאותו ארגון והיא חלה עליו מרגע שנכנס לתפקיד. זה לא משנה מי מינה את אותו פלוני לחבר מועצת מנהלים. כאשר הסוגיה עומדת מול בית משפט חייבים להראות נאמנות לחברה וזה חזק ותקף גם מבחינה משפטית. שיקול הדעת של הדירקטוריון חייב להיות אך ורק לחברה עצמה מאחר וזה מוגדר בחוק החברות. אם חבר מועצת מנהלים מקבל החלטה ומצביע בניגוד לשאר חברי מועצת המנהלים הוא חייב לתת דין וחשבון כתוב מדוע הצביע כך או אחרת. מותר לנו לשמוע מה הבעלים אומרים אבל צריך להחליט על טובת החברה. סוגית הנאמנות הטוטאלית לחברה עלולה לייצור עמימות בנושאים רבים וניגודי אינטרסים בתוך חברי מועצת המנהלים. הנאמנות כוללת בתוכה אחריות כלפי החברה והצעדים שהיא עושה לטוב ולרע.
בנוסף לנושא האחריות הדירקטוריון גם עומד מול דילמות אתיות ומוסריות – תום לב, מול ניגודי אינטרסים, מול הסוגיה של מידע פנים. בחוק יש התייחסות מפורשת לסוגיה למידע פנים. למשל אם הדירקטוריון יודע שהולכת להתקיים רכישה גדולה בהיקפי מסחר גדולים בעתיד הקרוב והוא מושך אחרים לקנות מניות (כדי להקפיץ את מנית הארגון) על סמך מידע פנימי והוא לא דווח למשקיעים בבורסה מדובר בעבירה פלילית כי הוא עשה שימוש במידע פנים והסתיר זאת מהמשקיעים. מבחן התוצאה בסופו של דבר הוא לא האם החברה הרוויחה או הפסידה מרכישת המניות אלא מעצם העובדה שנעשה שימוש במידע פנים חברתי והוא הודלף לגורמים מחוץ לחברה שלא דרך המשקיעים או דרך הבורסה. זאת עבירה כי למעשה עושים שימוש במידע פנימי שלא נחשף למשקיעים בבורסה ועל סמך המידה אתה מורה לאחרים לקנות מניות. מידע פנימי הוא מידע של חברות אשר נסחרות בבורסה. בשנים האחרונות מתנהלות חקירות רבות נגד ארגונים בשל שינוי החוק אבל מצד שני החוק נעשה יותר גמיש.
כאשר אתה חבר דירקטוריון אתה עומד מול ניגודי אינטרסים אם אתה חבר מועצת מנהלים בחברות נוספות. תיאורטית אפשר להיות חבר מועצת מנהלים בכמה חברות, אבל צץ ניגוד אינטרסים על אותו חבר הנהלה לציין בפומבי ולדרוש כי העניין ייכתב בפרוטוקול כי יש ניגוד עניינים ואז לקום ולעזוב את הישיבה. קיימים מקרים רבים שבהם חברי דירקטוריון לא פועלים כך
חוק החברות כולל בתוכו הגדרה מיהו נושא משרה. נושא משרה הוא דירקטור (חבר מועצת מנהלים), מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי. למעשה החוק מגדיר נושא משרה כל מי שכפוף במישרין או עקיפין למנהל כללי.
עד שנת 2000 רק 30 דירקטורים הורשעו בבתי משפט בארץ. כאשר נכנס חוק חברות החדש לאחר שנת 2000 מתקיימים משפטים כנגד 700 דירקטורים ונושאי משרה כולל הרמת מסך (בין השנים 2000 – 2006).
החוק קובע מפורשת, כי דירקטוריון יכול לעיין במסמכי החברה, לראיין כל בעל תפקיד בחברה, יכול לבקש חוות דעת חיצוניות (בדרך כלל גורמים חיצונים מחוץ לחברה) על עסקאות של החברה ועל החברה חייבת לממן זאת לפני שמתקבלת החלטה. לדירקטוריון יש חופש פעולה רחב מאד בתחומים רבים אבל מצד שני האחריות היא כבדה מאד וכאשר צריך לשאת באחריות הם אלו שנושאים דין וחשבון.
סוגי תביעות כנגד דירקטוריונים בשנים האחרונות:
1. תקלות חמורות = רמדיה, בנק למסחר
2. בעלי מניות הנפגעים מביצועי חברה (ירידת ערך מניה בשל ביצוע עסקה כושלת)
3. רשויות מס – העלמות מס ותכנוני מס אגרסיביים
4. רשויות סטטוטוריות היתרי בניה, רישיון עסק, משרד הבריאות, איכות הסביבה (למשל תביעה נגד חיפה כימיקלים בעבור זיהום נחל הקישון)
5. נושים במקרה של קריסה (פלד גבעוני, פויכטנגר)
ביטוח דירקטוריונים ונושאי משרה:
משנת 2000 יש ביטוח דירקטוריונים שנהוג בכל חברה נורמאלית. בארץ החוק הרחיב את הביטוח. הביטוח נועד להגן מפני תביעות. החוק הגדיר כי יש רף עליון לסכום הביטוח. אם חבר מועצת מנהלים יורשע בסכום מסוים שיעבור את הרף העליון אז אותו חבר מועצת מנהלים חייב לספוג את ההפרש מעל הסכום שהביטוח מוכן לשלם. הביטוח לא מכסה תום לב
תגמול דירקטורים – מה הגמול שדירקטוריון מקבל (נתונים מחברות הממשלתיות)?
1. יש סכום גלובלי שמקבלים על כך שאתה חבר מועצת מנהלים. הגמול הוא שנתי ונע בהתאם לגודל החברה (בדרך כלל מחזור החברה). הסכום נע בין 18000 שקל ל 42000 שקל לשנה.
2. גמול בעבור כל ישיבה (כולל ועדה) כאשר על נוכחות בישיבה מקבלים מ 1220 שקל עד 1625 שקל. התגמול בעבור ישיבה משתנה מחברה לחברה.
3. הוצאות נסיעה ואירוח הקשורות לישיבה.
4. דיון מרחוק = 60 אחוז מהגמול לישיבה מאחר ולא נוכחים בדיון עצמו אבל מקבלים סכום כלשהו.
דחיפות הישיבות משתנה מארגון לארגון. הדירקטוריון של חברת חשמל מתכנס לישיבות כל שבוע.
מי יכול להיות דירקטוריון?
בחברות ציבוריות (ממשלתיות) חברי מרכז של שר האוצר ושל השר המתאים יכולים להיות חברי מועצת מנהלים. למשל בחברת חשמל שר התשתיות יכול למנות מקורבים שלו להיות חברי מועצת מנהלים. שר האוצר יכול למנות מקורבים שלו או חברי מרכז. על כל ארגון אחראי שר אחר. היום יש ועדה שופטת שבודקת האם האדם מתאים לתפקיד או לא שמטרתה לנסות להקטין עד כמה שאפשר את המינויים הפולטים.
בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה כל מינוי דירקטוריון חייב לעבור אישור ובדרך כלל מדובר באנשים שיש להם רקע פיננסי ורקע מהחברה. חברות אלו בניגוד לחברות ממשלתיות מאמינות שהדירקטוריון חייב להיות בעל רקע מקצועי ויש לו הרבה כוח בחברה. בחברות ממשלתיות יש יותר עיסוק בפוליטיקה ופחות בביזנס. מינוי או פיטורין של חבר מועצת מנהלים חייב להיות מדווח למשקיעים בבורסה. האחריות בחוק מתייחסת לתקופה שהיית חבר מועצת מנהלים גם לאחר פיטורין של אותו חבר מועצת מנהלים.
בעיות שכיחות אצל דירקטוריונים:
1. הקדשת זמן לנושאים שוליים – אי טיפול בנושאים חשובים לחברה. למעשה אחת הבעיות השכיחות היא שחברי מועצת מנהלים נוהגים להתעסק בעבר, או בנושאים שולים ולא להתמקד בנושאים החשובים לחברה בה הם עומדים. אם מתעסקים בנושאים שולים אזי אין ערך משמעותי לעבודת הדירקטוריון שאמור להנהיג את החברה.
2. הטיה קצרת טווח
3. גישה תגובתית במקום יוזמה – חברי מועצת מנהלים נוהגים בגישה של תגובה למעשה כלשהו והם לא לוקחים יוזמה.
4. סמכות לא ברורה – קיים חוסר בהירות בסמכות שלהם מול החברה
5. התנדבות - כשאנשים מתנדבים ולא עובדים בתשלום אזי רמת המחויבות שלהם לחברה נמוכה וזה גורר אחריו את כל הנושא של נשיאה באחריות. הבעיה היא שהרבה מאד אנשים רוצים להתנדב להיות חברי מועצת מנהלים גם כשלא צריך. דווקא בכל מיני עמותות של התנדבות הסיכון גבוה כי רמת הבקרה הכספית נמוכה יותר ולכן הסיכון להסתבכות גבוה יותר.
6. אי הקפדה על נהלים ותקנות – בעבודת דירקטוריון יש הרבה עבודה פורמאלית. בכל ישיבת דירקטוריון חייב לצאת פרוטוקול של הישיבה עם החלטות, מי נכח ומה עלה בפגישה ומה הוחלט. את הפרוטוקול שולחים לאנשים שהיו בישיבה. בסדר היום של הפגישה החדשה מאשרים את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת. אם אין קשר בין הפרוטוקול למה שאותו נוכח אמר אז חייבים להעיר ולדרוש כי הדבר יתוקן. בחלק מהחברות נהוג לתמלל את ישיבות הדירקטוריון. בחלק אחר של חברות כותבים עיקרי דברים והחלטות. ויש ארגונים שכותבים רק את ההחלטות שהתקבלו. ברגע שהפרוטוקול לא מסודר אי אפשר לדעת מה היה לפני מספר שנים באותה פגישה. פרוטוקול הפגישה הוא מסמך משפטי שכל ארגון חייב לשמור אותו למשך שבע שנים (מוגדר על פי חוק). בפרוטוקול חייבים להכליל את הפרטים הכי קטנים שהם מהותיים. אם זה לא מופיע אז לא יודעים שפרטים אלו קיימים או שעלו בעבר.
דוגמא: לכל ישיבת דירקטוריון נשלח סדר יום של הישיבה עצמה, כדי שאנשים יוכלו לבוא מוכנים לישיבה (זה מהותי גם בשביל החלטות שעשויות להתקבל וזה כולל רקע להחלטות אלו או אחרות). אי הקפדה על נהלים למשל היא כאשר הוכנסו החלטות מהותיות בסעיף של שונות שהוא סעיף שולי בפרוטוקול. מי שמחליט על סדר היום הוא יו"ר הדירקטוריון. הסדר חשוב להחלטות החברה. הבעייתיות היא שבדרך כלל לא נוהגים להקפיד על נהלים אלו ולכן יש בעיות משפטיות
7. קשרים ולא כישורים – חלק מחברי מועצת המנהלים ממונים על פי קשרים עם קרוביהם שחברי מועצת מנהלים בעצמם וזה לא על סמך כישוריהם.
8. ריחוק מזירת הקרב.
בכל ישיבה יש יו"ר דירקטוריון
הכלי המרכזי של דירקטוריון הוא הישיבות כיוון שהוא לא נמצא כל יום בארגון. הוא מזומן לישיבות שיכולות להיות כל תקופה שמוסכמת בחברה. המינימום בחוק הוא קיום ישיבות כל רבעון (שלושה חודשים) וזה כמובן מעוגן בחוק החברות. בהרבה ארגונים קיימת מליאת הדירקטוריון (חברי מועצת המנהלים) שיכולה להיות מחולקת לועדות משנה (כספים, בקרה, השקעות וכו'). יש מסגרות אחרות שיש ועדות למשל כספים שהחלטות שלה מועברים לדירקטוריון לאישור ההמלצות לאחר שדנו בהם לעומק.
ארגון שמועצת המנהלים שלו טובה יש לו ראייה עסקית טובה יותר והארגון יגיע רחוק. החוק כיום מאפשר לעשות ישיבות בצורה טלפונית, בפקסים, ב EMAILים, ובשיחות ועידה. זה מאופשר בגלל הקדמה הטכנולוגית. ישנם מקרים שחברי מועצת המנהלים פרושים במקומות שונים בעולם ולכן מאפשרים זאת.
כלים לישיבות של הדירקטוריון:
1. שיחות אישיות עם אנשים בחברה (מנהל פרויקט) = זהו כלי שמזניחים אותו אבל כלי מאד חשוב
2. מצגות מוכנות לישיבות
3. סיכומי ישיבות קודמות
4. תכניות עבודה
5. מצגות
