מדדי פיזור - מדדים המתאים את מידת הפיזור של התצפיות.
דוגמה:
להלן 3 קבוצות נתונים :
א) 5 5 5 5 5 5 5
ב) 4.5 5 5 5 5 5 5.5
ג) 1 3 5 5 5 7 9
הקבוצות שונות זה מזה אולם אצל כולן מתקיים : אמצע טווח = ממוצע = חציון= שכיח = 5.
דרישות ממדי הפיזור:
1. ערכים לא שליליים. ערך גדול פירושו פיזור גדול.
2. אם לא קיים פיזור כלומר התצפיות בעלות אותו ערך אזיי מדד הפיזור = 0.
3. הוספת אותו ערך קבוע לכל אחת מהתצפיות לא תשנה את ערכו של מדד הפיזור.
1) הטווח:
הטווח של מדגם תצפיות שסימונו R שווה להפרש בין התצפית הגדולה ביותר והתצפית הקטנה ביותר.
טווח בין רבעוני:
אורך הקטע הכולל את 50% מהתצפיות האמצעיות.
נגדיר תחילה אחוזונים לצורך הגדרת הטווח.
אחוזון- הגדרה:
דוגמה:
להלן 3 קבוצות נתונים :
א) 5 5 5 5 5 5 5
ב) 4.5 5 5 5 5 5 5.5
ג) 1 3 5 5 5 7 9
הקבוצות שונות זה מזה אולם אצל כולן מתקיים : אמצע טווח = ממוצע = חציון= שכיח = 5.
דרישות ממדי הפיזור:
1. ערכים לא שליליים. ערך גדול פירושו פיזור גדול.
2. אם לא קיים פיזור כלומר התצפיות בעלות אותו ערך אזיי מדד הפיזור = 0.
3. הוספת אותו ערך קבוע לכל אחת מהתצפיות לא תשנה את ערכו של מדד הפיזור.
1) הטווח:
הטווח של מדגם תצפיות שסימונו R שווה להפרש בין התצפית הגדולה ביותר והתצפית הקטנה ביותר.
טווח בין רבעוני:
אורך הקטע הכולל את 50% מהתצפיות האמצעיות.
נגדיר תחילה אחוזונים לצורך הגדרת הטווח.
אחוזון- הגדרה:
1>P>0 יהי
האחוזון ה P הוא הערך ש 100*P% התצפיות קטנות או שוות לו , כלומר נניח כי P = 0.58 אזי האחוזון ה 58 הוא כל הערכים הקטנים או שווים לערך זה.
לכן נגדיר Q1= X0.25 זהו הרבעון הראשון
Q3= X0.75 זהו הרבעון השלישי.
ואילו הטווח ביו הרבעונים הוא Q3-Q1 .
דוגמה:
ישנם 14 תצפיות :
0,1,1,2,2,2,3,3,3,3,3,4,4,5
לכן הרבעון הראשון : 14*0.25 = 3.5 - נעגל כלפיי מעלה =4 והאיבר הרביעי הוא 2 לכן הרבעון הראשון הוא 2.
רבעון שלישי: 14*0.75= 10.5 נעגל כפליי מעלה = 11 ובמקום ה11 נמצא האיבר 3.
לכן הטווח בינהם הוא 3-2=1.
2) שונות מדגמית:
מדד המבטא את פיזור התצפיות מהממוצע .
הסטייה של תצפית מהממוצע היא ערך האיבר - הממוצע.סך הסטיות הממוצע שווה ל 0 .
מכאן לא נוכל להשתמש בסך הבטיות או בממוצע שלהם למדידת פיזור ולכן נגדיר-שונות מדגמית.
3) שונות מדגמית:
השונות המדגמית של N תצפיות מוגדרת :
סך כל הסטיות מהמומצע בריבוע חלקיי N-1.
4) סטיית תקן מדגמית:
סטיית התקן המדגמית היא השורש של השונות מדגמית.
דוגמאות:
נמצא את השונות של אוסף נתונים הכולל את התצפיות הבאות:
8,1,2,6,3
הממוצע הוא 20/5=4
השונות המדגמית היא: 8-4 בריבוע = 16 + 1-4 בריבוע = 9 (25) ועוד 2-4 בריבוע = 4(29) ועוד 6-4 בריבוע =4 (33) ועוד 3-4 בריבוע =1 (34) נחלק 34 ב 4 (N-1) נקבל כי השונות המדגמית היא 8.5 נוציא שורש נקבל כי סתיית התקן המדגמית היא 2.915 .
בפרק הבא מדדים למיקום יחסי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה