פחת

ישנם  3 שיטות פחת מקובלות בעולם העיסקי כאשר השיטות האלו באות לתת מענה לבלאי של הנכסים הקבועים כתוצאה מעבודה עליהם.
כל נכס שהוא רכוש קבוע מתבלה לאורך השנים ולכן ערכו יורד עד אשר אין אפשרי להשתמש בו יותר ויש צורך להחליף אותו בנכס חדש , למעט כמובן קרקע.
הפחת השנתי נרשם כתוצאה בדו"ח רווח והפסד מדי שנה.
רשויות החוק ומס הכנסה קבעו שיעורי פחת שנתי לכל נכס - כל נכס מוגדר מהו אחוז הפחת השנתי שלו כלומר כמה הוא מתבלה לאורך השנה.
הגדרה זו אינה נתונה לוויכוח או משא או מתן.
דוגמה : מכוניות 15% ,מחשב אישי 33% , ריהוט 6% .
בנוסף נקבע מושג חדש שנקרא ערך גרט כלומר ערך גרוטאה או ערך שייר - ערך של הנכס שנשאר לאחר שהכנס סיים את חייו הכלכליים.
ישנם  3 שיטות חישוב של ערכיי פחת .

1) קו ישר.
2)סכום ספרות השנים.
3)אחוז מהיתרה הפוחתת.

שיטת קו ישר:


שיטה זו מחוייבת כל חברה שאינה חברה תעשייתית.
שיטה זו אומרת שהפחת של הכנס יהיה קבוע לכל אורך חייו הכלכליים של הנכס.

הנוסחה היא כזו:

עלות-ערך שייר/אורך חיי הנכס= הוצאות פחת שנתיות.


שיטת סיכום ספרות השנים :


בשיטה זו שהיא שיטת פחת מואץ ומוצרת רק לחברות תעשייתיות ,ההנחה היא שהנכס מתבלה במהלך שנותיו הראשונות יותר מאשר בסיומם כלומר הפחת הכי גדול יהיה במהלך השנה הראשונה.

הנוסחה:

עלות-ערך שייר/סיכום ספרות אורך החיים *מקדם = הוצאות פחת שנתיות.

מקדם מוגדר כמספר שנות הפעילות שנותרו לנכס בתחילת שנת הפעילות.